1.מעצרם של ראשי הקהילה

ב 23 בנובמבר ביצעו הגרמנים את צעדם האנטי היהודי הראשון כאשר עצרו ארבעה מראשי הקהילה ושוחררו כעבור ימים אחדים. בעקבות התערבותם של האדמירל אסטווה, הנציב העליון הצרפתי, של ראש העיר המוסלמי של תוניס ושל הקונסול האיטלקי, שוחררו ראשי הקהילה ממאסרם כעבור כמה ימים.

 

2.הקמת "הוועד לגיוס כוח אדם יהודי":

ב- 6 בדצמבר 1942 פיזרו הגרמנים את ההנהגה הוותיקה של הקהילה היהודית בתוניס, והטילו על משה בורג'ל להקים ועד חדש, "הוועד לגיוס כוח אדם יהודי", ובו תשעה חברים.

הגרמנים הטילו על הועד חדש  שהם הקימו לגייס תוך יממה 2000 יהודים לעבודות כפייה. הועד הצליח לגייס רק 120 אנשים ובתגובה תפסו הגרמנים עשרות בני ערובה מבין מנהיגי הקהילה ופתחו במאסרים המוניים ברובע היהודי.

 

3.גיוס לעבודות כפייה:

על פי ההערכה, נלקחו קרוב ל-5,000 יהודים לעבודת כפייה. הם פוזרו

בכ-30 אתרים ומחנות לאורך החזית. המחנה העיקרי והקשה ביותר היה

בביזרט (Bizerte) - במחנה שרר משטר אכזרי, והעובדים הועבדו בפרך

14 שעות ביממה ונענשו על כל עברה קטנה ביותר. האסירים שהיו

במחנות שבפיקוח האיטלקים זכו ליחס טוב בהרבה.

הוטל על כל היהודים בגילאים 17- 50 חובת התייצבות.

ככל שהתערער מצבם הצבאי של הגרמנים כך התרבו הבריחות ממחנות

הכפייה עד שבשלב מסוים עלה מספר הבורחים על מספר המגויסים החדשים.

 

4. מאסר פעילים פוליטיים:

השמדה - הגרמנים עצרו כ 20 פעילים פוליטיים- יהודים ושלחו אותם למחנות השמדה באירופה ושם נרצחו.

​

5.הטלאי הצהוב:

ב-2 במרס 1942 ניתנה הפקודה ליהודי תוניסיה לענוד את הטלאי הצהוב.  

בעיר תוניס לא הקפידו הגרמנים על ענידת הטלאי הצהוב ולא אכפו את

הפקודה. בעיר ספאקס ובערי שדה שונות הפקודה יושמה במלוא חומרתה.  

 

6.החרמת רכוש היהודים והטלת קנסות:

הגרמנים הטילו על היהודים קנסות כבדים והחרימו רכוש יהודי רב.

הגרמנים החרימו את דירותיהם של היהודים, שטיחים, ציוד

ביתי ומקלטי רדיו וכן שמיכות, מכונות תפירה ומכונות כתיבה

שנועדו לספק את צורכי הצבא הגרמני.

על היהודים מוטלים קנסות ו"הוועד לגיוס כוח אדם יהודי"

גבה בכוח מהיהודים כספים לתשלום הקנסות.

היהודים הואשמו במלחמה העולמית ונדרשו לספק עזרה

כספית מידית לקרבנות ההפצצות. כך, לדוגמה, נתבעו

יהודי ג'רבה לשלם קנס בסך עשרה מיליון פראנקים

שהומרו ב-50 קילוגרם זהב.